יש מקום בארץ

שמורת טבע החולה


משכן לעשרות אלפי עופות מים בביצה

עמק החולה היה בעבר מקום מנוחה ו"תדלוק" חשוב לעופות בדרך הנדודים מאירופה לאפריקה ובחזרה. האגם והביצות שימשו מעון לעשרות אלפי עופות. מלבדם התקיימו כאן מינים רבים של צמחים ודגים נדירים, עולם קסום ומופלא של חי וצומח.
מיד לאחר קום המדינה הוחלט לייבש את הביצות ואת אגם החולה, שהשתרעו על יותר מ- 60- אלף דונם, ולהופכם לשדות חקלאיים ומבצע הייבוש החל בשנת 1951. אנשי מדע וחובבי הטבע בישראל פעלו בכל כוחם לשמר לפחות חלק מנופי האגם, ואמנם, שטח בן 3,200 דונם הוקדש לשמורת טבע, השמורה הראשונה בישראל, שהוכרזה רשמית בשנת 1964. למרות זאת, מינים של צמחים ובעלי חיים שחיו כאן בעבר, נכחדו מן המקום.

עשרות אלפי עופות, ביניהם עגורים, חסידות, שקנאים, קורמורנים ומיני אנפות שוהים בשמורת החולה ונהנים מהאגם, מהביצות וגם משפע המזון שקיים בעמק החולה בכלל. יותר מ- 200- מינים של עופות המים למדו להכיר את יתרונות השמורה והם מבלים כאן בהמוניהם. השמורה גם משמשת מקלט לצמחי מים נדירים, כמו אירוס ענף, גומא הפפירוס ונימפאה לבנה. בשמורה רועים תאואים (ג'מוסים) כדי לשמור, במקומות מסוימים שיועדו לכך מראש, על אופי של אחו פתוח.
בשמורה עוסקים גם בהשבת מיני עופות שנכחדו מנופי ישראל, כמו למשל מבצע להשבת העיטם לבן הזנב לטבע.
בשמורה הותקנו שבילי הליכה, חלקם בדמות "גשר צף" מעל לביצה והוקמו אתרי תצפית בציפורים. השביל הראשי בשמורה הותאם לעגלות נכים.
באביב 1994 הגיע לסיומו שלב נוסף בשיקום עמק החולה - הצפת 1,000 דונם אדמות כבול, כשני קילומטרים מצפון לשמורת החולה. מקום זה הוצף ממילא באופן טבעי לאחר כל חורף, משום שקרקע הכבול שנותרה מהאגם המיובש שקעה מתחת לגובהה המקורי. הצפת השטח משפרת את איכות מי הכינרת: המים "נחים" כאן לפני הגיעם לכינרת, ובמשך הזמן הזה שוקעים החומרים האורגניים שבהם, שעד כה עשו את דרכם לאגם וזיהמו את מימיו.
האגם החדש, ה"אגמון" עשיר גם הוא במיני עופות וצמחים ונעשית בו פעולת השקייה של מיני צמחים שנכחדו בעת הייבוש.